פסק-דין בתיק ע"ר 21553-03-12

1.         בפנינו ערעור המערער כנגד החלטות כב' הרשמת מירי שי גרינברג בעניין קיומה של ישיבת עדות מוקדמת לשם שמיעת עדותה של התובעת- המשיבה- עובדת זרה אשר נדרשה לעזוב את הארץ עד ליום 15/3/12.

2.         בהחלטה מיום 27/2/12 קבעה כב' הרשמת כי העדות תשמע ביום 13/3/12 וכי על התובעת להמציא לנתבע עותק ההחלטה לא יאוחר מיום 29/2/12.

אין חולק כי ההחלטה הומצאה בפועל רק ביום 7/3/12.

3.         כב' הרשמת לא נעתרה לבקשות המערער לדחות את הדיון, וזאת בשל הדחיפות הנובעת מעזיבתה של התובעת את הארץ, וכן סירבה לעכב את ביצוע ההחלטה חרף הגשת ערעור עליה.

4.         ביום 13/3/12 הוגש הערעור שבפנינו בו מתבקש בית הדין לבטל החלטות הרשמת בדבר גבייתה של העדות המוקדמת שנקבעה לאותו היום.

הערעור הובא בפנינו לאחר שכבר נשמעה העדות המוקדמת בפני כב' הרשמת.

5.         בהחלטה מיום 13/3/12 התבקש ב"כ המערער להודיע האם בנסיבות שנוצרו ניתן למחוק הערעור או מה בקשתו בשים לב לנסיבות.

ב"כ המערער הודיע כי הוא עומד על הערעור בו מבקש כי בית הדין ייתן סעד הצהרתי לפיו  לא היה מקום לקיים את הדיון לגביית העדות המוקדמת בנסיבות העניין, וכן עותר הוא לסעד המאפשר המשך חקירתה הנגדית של התובעת. 

הכרעה

6.         בנסיבות שנוצרו, גביית עדותה המוקדמת של התובעת הינה בבחינת מעשה עשוי.

7.         ככל שמבקש המערער להשלים חקירתו את התובעת, יוכל להגיש בקשה מנומקת בעניין זה בפני המותב שיידון בתיק, תוך פירוט נימוקי הבקשה ובאילו עניינים מבוקשת השלמת החקירה ובקשתו זו תישקל.

לב"כ התובעת תינתן כמובן ההזדמנות להגיב לבקשה.

8.         אשר על כן, הערעור נדחה.

            משלא נדרשה תגובת המשיבה, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ב' בניסן תשע"ב, 25 במרץ 2012, בהעדר הצדדים.